לטאה רגעית: יופי באמצע החיים

אוטובוס בוקר. דוחק וריאות קורסות.
נשכתי אגס. השפה התחתונה שלי מדממת.
התחלה של יום ארוך, מלא במבחנים קטנים קטנים.
ויופי. יופי נשי מזדמן.
מוכר וכל כך מפתיע
בכל פעם מחדש.
מבודד עצמו ומשתלב בסביבה הכעורה הזו.
יופי שייעלם מעיני בעוד עשר דקות בדיוק
מבלי לדעת כי אני יושב פה. רחוק קרוב
ונפעם לרגע חולף.
מבלי שתדע שעכשיו עליה אני כותב.

לטאת האמבט: אין על תל אביב

בעודי הולך ברחוב המלך ×’'ורג' לכיוון שדרות בן-ציון, נחו ×¢×™× ×™ על המחזה הבא: שלושה-ארבעה צעירים, לבושים בחולצות שחורות, מחזיקים שלטים שעליהם נכתב "חיבוק בחינם / Free Hug". והנה את הכביש חוצה אישה מבוגרת, כבדת גוף וחייכנית, ואחד הבחורים ניגש אליה והם מתחבקים בחיוך כצמד רעים שלא התראו ×–×” זמן רב. חציתי גם אני את הכביש אל השדרה והתחלתי להעפיל לכיוון הבית כשלפתע צצה מולי אחת הבחורות ובחיוך רחב קראה אליי "×—×’ שמח!", חייכתי וברכתי אותה בחזרה ואז היא פשטה את ידיה ואמרה "חיבוק!". איש זקן שהלך לידי קרא לעברי "קח, קח חיבוק!". טוב, לא הייתי צריך את ההנחיות שלו. חיבוק ×–×” תמיד נחמד, ודאי כאשר הבחורה המחבקת מצודדת כל כך למראה. חיבקתי את הבחורה והמשכתי לדרכי. הזקן עברו אותנו וחייך והבחורה קראה לעברו "רגע, לאן אתה הולך? בוא גם לקבל חיבוק!"… להמשיך לקרוא

לטאת האמבט: שירי ילדים

The report of my death was an exaggeration – Mark Twain (New York Journal, June 1897)

שירי ילדים
37,585 קטינים היו מעורבים בתיקים פליליים ותיקי אי-תביעה בשנת 2002, כמחציתם היו עבירות אלימות וסדר ציבורי (בעיקר עבירות רכוש וסמים). באותה שנה נפתחו 2,858 תיקים פליליים ותיקי אי-תביעה במשטרת ישראל בשל עבירות אלימות במוסדות חינוך. רוב העבירות היו מסוג תקיפה וחבלה (הנתונים באדיבות המועצה לשלום הילד). ברור שמשהו מסריח פה (ואני לא מדבר על שוק הכרמל ביום שישי לוהט בארבע אחר הצהריים). משום מה, יותר ויותר ילדים מעורבים במעשי קונדסות אלימים, במעשים שאין בתחילתם מחשבה ויש בסופם הרבה דמעות. רבים וגדולים ממני שאלו ושואלים מדוע הדברים הם כאלו. ורבים מצקצקים בלשונם, מפטירים משהו על "הנוער של היום…" ועל הדרדרות הערכים והמוסר, על אובדן הדרך, על החינוך הפגום. השבוע אני רוצה להעלות לנגד עיניכם עוד גורם אחד (מני רבים) שלדעתי יש לו יד בדבר. והפעם ×–×” משהו שהוא בידיים שלנו. לא עוד נאמר "החינוך התדרדר" ונתלה את האשמה בקופצת-הפודיומים לבנת (טוב נעשה גם את ×–×”), אלא נקום ונאמר שהשינוי מתחיל בנו, ×›×™ מי אם לא אנו מחנכים את ילדינו? להמשיך לקרוא